תוכן

כו) והנה, כיון שכל מציאות יציאת ז"א, היה מבחי' אהי"ה אחד האחרון דמלוי ההי"ן, לכך נזכר אח"כ בפסוק, כה תאמר לבני ישראל, אהי"ה שלחני אליכם. וזה האהי"ה, הוא אותו דמלוי ההי"ן. וכבר ידעת, כי הפשוט והמלוי ומלוי המלוי של זה אהי"ה דההי"ן, הם כ"ה אתוון לבד, לכן התחיל במלת כ"ה, כמו שאמר הכתוב, כה תאמר וכו', ואמנם ב' אהי"ה האחרים: דיודי"ן ואלפי"ן, יש בכל א' מהם כ"ז אותיות. והנה הם רומזים, אל כ"ז אותיות. שבאלפ"א בית"א עם מנצפ"ך הכפולות. וזה לפי שהאותיות הם בבינה, כנזכר בספר התקונין.
אמר שמואל: כך מצאתי כתוב, ונלע"ד שטעות קולמוס, באומרו כי הפשוט והמלוי ומלוי המלוי הם כ"ה אתוון, וצריך להגיה ולומר כי מלוי המלוי אל אהי"ה דההי"ן הם כ"ה אתוון לבד. כנלע"ד.
הגהה
א"ש: להקל על הקורא בספר הזה, אכתוב אותם מפורשות לפניך. אהי"ה דיודי"ן הפשוט, ארבעה אותיות. המלוי, עשרה אותיות. כזה: אל"ף ה"י יו"ד ה"י. ומלוי המלוי, ז"ך אותיות, כזה: אל"ף למ"ד פ"א, ה"י יו"ד, יו"ד וי"ו דל"ת, ה"י יו"ד. סך הכל יחד, מ"א אותיות, ולפעמים אנו משימים יו"ד יתירה באות הדלי"ת כזה, ויהיו הכל יחד מ"ב אותיות. והרי נתבאר דברי הרב זלה"ה.
אהי"ה דאלפין, הפשוט: ארבעה אותיות. המלוי. י' אותיות, כזה: אל"ף ה"א יו"ד ה"א. ומלוי המלוי, ז"ך אותיות כזה: אל"ף למ"ד פ"א, ה"א אל"ף, יו"ד וא"ו דל"ת, ה"א אל"ף. ס"ה יחד מ"א אותיות. ואם תשים יו"ד יתירה בדלי"ת, כנזכר באהי"ה דיודי"ן, יהיו מ"ב אותיות.
אהי"ה דההי"ן, הפשוט: ד' אותיות. המלוי י' אותיות. אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה. ומלוי המלוי כזה: הם כ"ה אותיות, אל"ף למ"ד פ"א, ה"ה ה"ה, יו"ד וא"ו דל"ת, ה"ה ה"ה. ס"ה יחוד ט"ל אותיות. ואם תשים יו"ד יתירה בדלי"ת, יהיו מ' אותיות.